מהי בקשה ליישוב סכסוך?

מאבקים משפטיים בתחום המשפחה, בעיקרם הליכי הגירושין, מסמנים מציאות מסובכת ומתירת השפעות הרסניות על חיי בני המשפחה.
במיוחד הליך הגירושין, אשר בדרך כלל נלחמים בו בני הזוג וכולל קרבות משפטיים מורכבים, יכול לשאוב אחריו גם את הילדים, הנמצאים כחלק מהקונפליקט.
כשהילדים הם הנפגעים הישירים, המעורבות המשפטית הממושכת בין הוריהם יכולה לגרום להם לפגיעה רגשית ולפגיעה בתחושת הביטחון והיציבות שלהם.

ההתדיינות המשפטית הממושכת בין הורים בלבד לא נוגעת רק בהם.
הילדים נקראים לסייע כדי להביא את עצמם להתמודד עם השפעות המאבק המשפטי של הוריהם ולחשוב על עצמם תוך כדי סיוע לאחד ההורים או אף ניסיונות להשפיע על המשפט.
התחושה של סיוע או דחייה יכולה ליצור פגיעה עמוקה בתחושת הביטחון והיציבות של הילדים, החשופים לאווירה מתישה וקשה.

לקראת פיתוח פתרונות למצבים הקשים והמורכבים הללו, החליט המחוקק בשנת 2016 ליזום הליך חדש – בקשה ליישוב סכסוך.
המטרה המרכזית היא לסייע למשפחות לפתור את הסכסוכים שלהם בצורה שלא תפגע יותר מדי בחיי היומיום של כל חבר במשפחה ובמיוחד בהליכי הגירושין. הבקשה ליישוב סכסוך מציעה מסגרת פורמאלית ולא פורמאלית לפתרון סכסוכים, ומתן הזדמנות למשפחות להגיע להסכמים מסודרים לפני ההתקדמות להליך משפטי רשמי.

איך החוק עושה זאת?

ההליך החדש הנקרא בקשה ליישוב סכסוך מהווה כלי משפטי חדש ומתקדם, שנוצר על ידי החוק המתעסק בקשיי גירושין ומנסה לספק פתרונות יעילים ומהירים לזוגות שהחליטו להתפרק.
המטרה העיקרית של החוק היא למנוע התדיינויות מרובות בבתי משפט ובבתי דין רבניים במקרים של גירושין, ובמקום זאת לתדרך את הזוגות להגיע להסכמה על דרך יעילה ופורמאלית שתקדם את התהליך.

החוק אוסר על זוגות המתגרשים להגיש תביעות בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני,
ומחייב אותם להגיש בקשה ליישוב סכסוך.
המטרה העיקרית היא למנוע הסלמה ומחלוקת בין בני הזוג, שיכולה להתפשט למערכת המשפחתית ולהשפיע על הילדים. החוק מכוון לשמור על רווחת הילדים ולהפחית את ההשפעה השלילית של מאבקים משפטיים ממושכים על חייהם.

בנוסף, הכוונה היא להקל על בני הזוג ולאפשר להם לסיים את הליך הגירושין באופן מהיר ויעיל,
בתקציב נמוך יותר. זאת במטרה לצמצם את העומס על בתי המשפט ובתי הדין ולספק לבני הזוג כלי יעיל ומהיר לפתרון הסכסוכים שלהם.

איך מתנהל התהליך ?

לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, הזוגות יופנו ליחידת הסיוע המתמקדת בענייני משפחה, או בית הדין הרבני בהתאם לסוג הסכסוך. השלב הראשון בתהליך הוא סדר יומי מבוסס על ארבע פגישות מהו"ת, המתקיימות בהוראת בית המשפט.

במהלך פגישות אלו, מקצוענים בתחום כמו עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, ישובים לבני הזוג ויופיעו בתפקיד של מתווך נטול עמדות וללא גורמים משפטיים.
במקביל, ישרתו כחקרנים שיקולים את אופי הסכסוך, בודקים את נקודות השער והסכמיו של כל צד. התהליכים האלו נועדו לסייע למקום נקודות החולק ולתת הצעות לפתרון.

משמעות הבקשה ליישוב סכסוך היא לפתור את הסכסוך בצורה פתורה ואופטימלית, מבלי להגיע להתדיינויות משפטיות ארוכות ומייגעות. בניגוד להליכים משפטיים רגילים, בו בני הזוג יכולים להגיש כתב טענות ולהילחם במשפט, כאן יש ניסיון לסייע להם להגיע להסכמה בצורה יעילה ובהקפדה על רווחת הילדים.

לסיכום,

בקשה ליישוב סכסוך היא כלי משפטי חדש שנוצר על ידי החוק במטרה להקל על זוגות שביניהם מתרחש תהליך גירושין ולמנוע התדיינויות מרובות בבתי משפט.
המטרה העיקרית היא להביא את הזוגות להסכמה ולמנוע השפעות שליליות על חייהם היומיומיים ובמיוחד על ילדיהם במקרה של גירושין.
החוק אוסר על הזוגות להגיש תביעות בבתי משפט לענייני משפחה או בבתי דין רבניים, ומחייב אותם להגיש בקשה ליישוב סכסוך.
יחידת הסיוע מקנה לזוגות ארבע פגישות מהו"ת שבהן מתנהלים מקצוענים כמו עובדים סוציאליים ופסיכולוגים.
הפגישות מתקיימות בהוראת בית המשפט ומכוונות להעמיד את צדדיהם של הזוגות בתפקיד של מתווך.
המטרה המרכזית היא למנוע הסלמות בין הזוגות שעשויות להשפיע על הילדים.
החוק מסיר את העומס מבתי המשפט ובתי הדין ויאפשר לזוגות להסכים בצורה יעילה יותר.
כל הליך כזה יתנהל במהירות וביעילות, בכדי לאפשר לבני הזוג לסיים את הגירושין באופן יעיל וזול וכך לשמור על יציבותם ותחושת ביטחון של ילדיהם.